לרבים השם אסף הרופא מתקשר עם בית החולים אשר בצריפין,
אבל מי הוא אסף הרופא, ומה הקשר לגבינה וחלב?
אסף בן ברכיהו, המכונה גם אסף הרופא, חיי באזור טבריה במאה השישית וכפי שמעיד שמו עסק ברפואה וכתב ספרים בנושא.
באחד מחיבוריו מובא תהליך הגיבון כסימן להבחנה בין בהמות כשרות ולא כשרות.
לפי קריטריון זה חלב יונקים כשרים למאכל ניתן לגבן, ואילו חלב של חיות טמאות אינו מתגבן .
תהליך הגיבון ידוע לנו משחר ההיסטוריה האנושית, כשהאדם למד להכין גבינה וחמאה מפרות, עיזים, כבשים וג’מוס (באפולו).
אבל האם זה נכון ?
לצורך בדיקת הנושא חברו שלושה: פרופ’ זהר עמר ,ד”ר דוד אילוז מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן, וד”ר עוזי מרין מהמעבדה לחקר החלב.
החלב נבדק בשני אופנים- האחד גיבון באמצעות אנזים, כפי שמכינים גבינה בשיטה המסורתית,
והשני באמצעות מכשיר האופטיגף הבודק הקרשה וחוזק גבן.
התוצאה שהתקבלה הייתה מפתיעה:
חלב מפרה, כבש, עז, יחמור ,אייל אדום ,יעל וגירף (אתם קוראים נכון!) המוגדרים כשרים וטהורים לפי התורה התגבן,
ואילו חלב מיונקים המוגדרים כבעלי חיים טמאים ואסורים לאכילה כגון חזיר, סוס, גמל, כלב, וארנב לא התגבן.
יפה לראות כיצד מחקרים הנעשים היום, באמצעים טכנולוגיים, מאששים את הידע שנצבר בימי קדם ע”י הניסיון וחוכמת החיים של אנשים שחיו לפני אלפי שנים.